אפרת נ' גורי מוצרי צריכה בע"מ

פסק דין

פתח דבר

זוהי תביעה כספית שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת, בתשלום הסך של 6,500 ₪.

לטענת התובעת, לאחר שרכשה שקיות קפה אצל הנתבעת (להלן:"המוצר") , לא ניתן להבחין בתאריך התפוגה על המוצר.

הוסיפה התובעת באמצעות בעלה אשר התייצב לדיון לבדו, וטענה כי סימון תאריך התפוגה חשוב למי שצורך את המוצר, על מנת לדעת האם מוצר זה כשיר למאכל או שפג תוקפו, כמצוין בתקנות בריאות הציבור (מזון) סימון תזונתי, התשנ"ג- 1993 (להלן: "התקנות"),

הוסיפה התובעת וטענה כי אי רישום תאריך התפוגה, יש משום הונאה של הציבור.

מנגד, טענה הנתבעת כי בהתאם לתקנות הנ"ל, קיימת חובת סימון תזונתי, למעט מקרים מסוימים ובכללם קפה, והוסיפה כי על פי תקנות אלה, אין כל חובה לסימון תאריך תפוגה.

הוסיפה הנתבעת וטענה כי אין כל קשר בין הסימון התזונתי לתאריך התפוגה.

עוד טענה הנתבעת כי על המוצר אותו משווקת, מופיע סימון תאריך התפוגה בבירור בגב האריזה.

הנתבעת מבקשת להורות על דחיית התביעה.

דיון ומסקנות

ביום 02.03.14 התקיים דיון בפניי, אליו התייצבו התובעת וסמנכ"ל הכספים של הנתבעת, ואלו חזרו על טענותיהם.

לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים ושמיעתם בפניי, הגעתי למסקנה כי התובע לא הרים את הנטל לתביעתו, ולהלן אנמק.

צודקת הנתבעת בטענה כי אין התקנות אליהם הפנה התובע חלות על המוצר עסקינן. מעיון בתקנות הנ"ל עולה כי אין חובת רישום תאריך תפוגה אחרון, כאשר בנוסף, סעיף 2 (א) (3) לתקנות מחריג חובת סימון תזונתי של קפה.

זאת ועוד, מעיון באחת האריזות של המוצר אשר הוצגו על ידי התובע, , עולה כי ניתן להבחין בתאריך התפוגה של המוצר, דבר שמייתר את טענתו של התובע בעניין זה.

משניתן להבחין בתאריך התפוגה על גבי המוצר של התובע, כאשר התקנות אליהם הפנה האחרון אינן מתייחסות לעניין רישום תאריך התפוגה, ואף תקנות אלו מחריגות חובת סימון תזונתי על קפה, אזי המסקנה כי דין טענותיו של התובע להדחות.

סוף דבר

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי התובע לא הצליח להרים את הנטל המוטל לתביעתו.

אי לכך, מורה אני על דחיית התביעה.

על אף התוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות.